*** כתוב בלשון שפונה אלייך - האמא, אבל לחלוטין מיועד גם לך אבא יקר.

​

היא לא מקשיבה, הוא לא מסדר, צריך להגיד כל דבר אלף פעם, הם מדברים לא יפה, היא מרביצה לאחיה הקטן, הראש שלו תקוע במסך כל היום, היא לא מפסיקה לבקש מתוקים, הוא בורח באמצע הכביש, הגננת מתקשרת להתלונן, הם תמיד יבקשו מנה שאין בארוחת הערב, הוא לא מפסיק להתלונן שמשעמם לו, היא לא מסכימה להיפרד בבוקר בגן ואז באיסוף היא עושה סצנה כי היא לא רוצה לחזור הביתה, ובכלל - היא לא יודעת לקבל לא, ואז הטנטרומים ההיסטריים והמוטרפים האלה, הקושי לצאת מהבית בבוקר, ההרדמות הארוכות, הרעש, הבלאגן, התביאי לי, תעשי לי, תיקחי אותי, זה לא הוגן, ולמה היא כן ואני לא ועוד ועוד ועוד...

​

התשה.

שלא לומר - תסכול, מרמור ועצבים. 

ובכלל, איך כל הרעש והעומס הזה יכולים לחולל משהו חוץ מלהעביר כל אשה שפויה על דעתה???

​

כל כך הרבה כוונות טובות יש בבסיס ההורות.

אנחנו באמת באמת רוצות, ובאמת מנסות, למצוא את הדרך להיות בה האמא הכי טובה שניתן.

אבל זה מורכב, זה קשה, זה עמוס, ולעיתים זה יוצא לגמרי ההיפך ממה שהתכוונו. 

אה, ואז גם תחושות האשם.

​

אז לוותר? להתעקש? לנסות את מה שעבד להיא? 

​

בואי, אני רוצה לנסות ולהציע עזרה בתוך כל האינטנסיביות הזאת.

​

מערכות יחסים קרובות וראשוניות הן המרחב בו כל מה שיש בנו יופיע. לטוב ולרע.

כל האור שלנו וכל הפצעים שלנו. 

לכן אלו מערכות יחסים שדורשות תשומת לב וטיפוח, התבוננות והעמקה.

הקשיים עם הילדים לא נפתרים כשקוראים כמה טיפים באיזה פוסט.

הקשיים עם הילדים נפתרים רק כשאת עושה סדר בתוכך, כשאת מתייצבת כמנהיגה בחייך ובמשפחתך, וההתייצבות הזו היא תמיד פרי של תהליך פנימי אמיתי,

ולא של שינוי קוסמטי.

​

אני מציעה לך ללמוד איך בכל זאת יכול להיות טעם עמוק לאין סוף בקרים שצריך לתקתק בהם, ארוחות ערב שצריך לנקות אחריהן, מקלחות שצריך לזרז אליהן בתחנונים והתקפי זעם מחרישי אוזניים שבאים תמיד ברגע הכי לא מתאים.

הרגעים הסופר מעצבנים האלה, הם גם הרגעים הכי משמעותיים לתהליך הלמידה של הילדים שלך. לטוב ולרע. 

ברגעים האלה במיוחד הם מסיקים מסקנות שיילוו אותם עוד שנים קדימה, לגבי מיהם, במה תלוי הערך העצמי שלהם, ומה באמת באמת חשוב בחיים האלה.

הם לומדים את כל הדברים הדרמטיים למדי האלה מתוך התגובות שלך. 

כשאת מגיבה באופן מנהיגותי את נותנת להם את המזון הנפשי-רגשי-ערכי העילאי ביותר שניתן להזין בו יצורי אדם קטנים.

​

אמנם הרגעים המעצבנים לא ייעלמו כליל, אבל העניין הוא שאת תדעי איך להפוך אותם מסתם רגעים מעצבנים ומטריפי דעת לרגעי למידה שמשהו פנימי ועמוק זז בהם.

מורכב, אבל גם פשוט. ובעיקר אפקטיבי.

​

אני מציעה לך לבוא, עם כל הקשיים, העצבים, רגשות האשם, הבלבולים,

וללמוד צעד אחר צעד איך להתמיר,

איך לכוון,

איך לאסוף,

איך להרגיע,

איך לחזק את היסודות,

איך לתמוך כשקשה,

איך לבסס את עצמך כאמא משמעותית,

האמא שאת רוצה להיות - בעיני עצמך - ועבורם.

​

כל משבר גדול הוא הזדמנות לפריצת דרך אמיתית, 

ואני כאן בשביל לעזור לך לעשות אותה.

​

אני מלווה הורים במסעם מיחסים מתסכלים וחד-צדדיים עם הילדים - ליחסים המבוססים על יותר הדדיות, קרבה ושיתוף פעולה.     

אם הדברים הללו מדברים אלייך, אני מזמינה אותך להכיר ולשמוע עוד.